תפריט
חיים ללא חובות
הלוואות שבפיגור, חובות לגופים שונים לרבות גופים בנקאיים, רשויות וגופים ציבוריים, ספקים ונושים ככלל הם תופעה הולכת וגוברת במציאות של ימינו. עם כניסתם של גופי מימון שונים והתקדמות הכלכלה, מרבית העסקאות בארץ ובעולם, הן של משקי בית פרטיים והן של עסקים וחברות, נעשות באמצעות מימון אשראי ולא על בסיס מזומן, כפי שהיה נהוג בעבר.
להוסיף לכל הגורמים הללו אירועים בקנה מידה לאומי ובינלאומי שאירעו בשנים האחרונות, די בכך כדי להבין שהמצב הכלכלי האינדיבידואלי של כל משק בית או עסק הושפע מכך.
לצד הגידול בשימוש באשראי לצורך מימון עסקאות פרטיות ועסקיות, ישנו גידול במקרים בהם החובות מצטברים והלווה נותר ללא יכולת כלכלית לפרוע את חובותיו בשל מגוון סיבות. התוצאה של אי פירעון החובות מתבטאת, בין היתר, בהליכי גבייה אגרסיביים על ידי נושים, כגון עיקולים, עיכובי יציאה מהארץ, כינוס נכסי מקרקעין או מיטלטלין ועוד.
הניסיון מלמד כי כל חוב מצריך התייחסות פרטנית למגוון מאפיינים, ביניהם: גובה החוב הכולל, מספר הנושים, מקור החוב וזהות כל נושה, % הריבית בכל תיק, זמן חיי החוב והצלחת הנושים לגבות את החוב עד כה.
לצד מאפייני החוב, יש לתת את הדעת למאפייניו ושאיפותיו האישיים של כל חייב, כך למשל: נכסים שניתן לממש, הרכב התא המשפחתי, הכנסות התא המשפחתי בהווה ובעתיד, גיל הלווה ומצבו הבריאותי, שיקולי התמשכות ההליכים אל מול עלותם ועוד.
אנחנו מאמינים בהתאמת פיתרון אינדיבידואלי לכל מקרה ומקרה. להלן נציג, בתמצית, מספר כלים שכיחים לפירעון חובות:
פריסת חוב בהוצאה לפועל
פתיחת תיק הוצאה לפועל והליכי גבייה אגרסיביים יביאו במהרה לכדי משברים אישיים ומשפחתיים עבור החייב ומשפחתו הקרובה.
חייבים רבים אינם מודעים להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז – 1967, כך למשל:
- ניתן להגיש בקשה לפריסת החוב (צו תשלומים) בתיק ההוצאה לפועל עד ל- 36 תשלומים אם גובה החוב אינו עולה על 100,000 ש”ח.
- ניתן להגיש בקשה לפריסת החוב (צו תשלומים) בתיק ההוצאה לפועל עד ל- 48 תשלומים אם גובה החוב עולה על 100,000 ש”ח.
- במקרים מסוימים, אך לא חריגים ניתן להגיש בקשה לפריסת החוב אף לתקופה ארוכה יותר של – 72 או 84 תשלומים, בהתאם לגובה החוב.
ש: האם פריסת החוב מחייבת הסכמת הנושה לפריסה ?
ת: לא, ההחלטה על פריסת החוב לחייב היא בשיקול דעת הרשם ובכפוף לדין.
ת: לא, ההחלטה על פריסת החוב לחייב היא בשיקול דעת הרשם ובכפוף לדין.
ככלל, עם פריסת החוב וקיום הוראות הרשם (לרוב – הפקדת התשלום הראשון ע”ח החוב) יוכל החייב להגיש בקשה לביטול עיקול חשבון עו”ש הפרטי שלו וביטול עיקול משכורת.
בחלוף תקופה, יוכל החייב להגיש בקשה להכרזתו כ-“חייב משלם“.
ש: מה הן התוצאות הישירות של הכרה כ – “חייב משלם”?
ת: הכרה כ – “חייב משלם“, בהתאם לסעיף 69ב7 לחוק ההוצאה לפועל מאפשרת לחייב הקלות כגון:
- הפחתת ריבית בשיעור של 25%, מהריבית שתתווסף לחוב ממועד ההכרה ואילך.
- מניעה או ביטול עיקול חשבון עובר ושב.
- מניעה או ביטול עיקול משכורת.
- מניעה או ביטול עיקול מיטלטלין.
- מניעה או ביטול מימוש רכב שעוקל ברישום.
ש: האם הכרה כ – “חייב משלם” תחול על תיקי מזונות?
ת: לא. ככלל, חובות הנובעים מדמי מזונות שלא שולמו לא יוחרגו במסגרת הליכי הוצאה לפועל או חדלות פירעון, אך יש לבחון כל מקרה לגופו.
הטעות הנפוצה היא שחייבים מנסים את מזלם בהסדרת חובותיהם באופן עצמאי. לרוב, התוצאה היא הסדר שלא משרת את האינטרס שלהם, החל מחתימה על הסכם שנערך לטובת הנושה, דרך תנאי הסדר ותשלום גרועים וכלה בהודאה מוחלטת בחוב, הודאה שמקנה לבעל החוב זכות לפעול לגביית מלוא החוב במקרה של אי עמידה בתנאי ההסדר.
לרוב, הטעות נגרמת בשל הרצון לחסוך שכר טרחה או בשל הלחץ המופעל על החייבים במחלקות הגבייה, שמאלץ את החייבים לפנות לקרוביהם אשר מסכימים לחתום כערבים לביצוע אותו הסדר.
התוצאה – חוב אישי הופך לחוב משפחתי ואי ציות להסדר חוב שנועד להטיב עם בעל החוב – מכניס למערבולת גם את משפחת החייב, “טובים השניים מן האחד” עקרון מנחה במחלקות הגבייה.
המסקנה המתבקשת – בטרם יחתום החייב על הסכם פרטני אל מול הנושה, יש לשקול את היתרונות והחסרונות של ההסכם אל מול הגשת בקשות לתיק ההוצאה לפועל אך בכל מקרה, יש להיוועץ על עורך דין המתמחה בהסדר והפטר של חובות שישרת את האינטרס שלכם.
הסדר חוב פרטני
לצד היתרונות שבפריסת החוב בתיק ההוצאה לפועל, באופן חד צדדי, ללא הסכמת הנושה, הליכי ההוצאה לפועל כפופים לחוק ההוצאה לפועל תשכ”ז – 1967 ותקנות ההוצאה לפועל תש”ם – 1979, סמכותו של הרשם מוגבלת והוא אמון על איזון בין זכויותיו של החייב והנושה בעת ובעונה אחת.
הפתרונות שמציע חוק ההוצאה לפועל אינם מתאימים בהכרח לנסיבות הספציפיות של כל חייב ולעיתים אף אין בהם כל יתרון ביחס להסדר חוב פרטני אל מול הנושה באופן פרטני ובהסכמה הדדית.
היתרון הבולט בניהול מו”מ להסדר חוב אל מול הנושה, בניגוד להגשת בקשה חד צדדית בהוצאה לפועל, הוא חופש החוזים, האפשרות “לקבוע את גורלך”, וכך הצדדים רשאים לקבוע הסדר בהסכמה אותו ניתן “לתפור” כחליפה המשקפת את האינטרסים הפרטניים של החייב והנושה – מילת המפתח היא בהסכמה.
כך למשל:
- ניתן להימנע מחקירת יכול והגשת מסמכים להוכחת המצב הכלכלי של החייב לרשם ההוצאה לפועל.
- ניתן להסכים “הנחה” בגובה החוב שישלם החייב, במידה ויעמוד בהסדר או בסילוק החוב בתשלום אחד.
- ניתן להסכים על סכום קבוע מראש לפירעון החוב, ללא צבירת ריביות.
- ניתן להסכים על עיכוב וביטול כל ההליכים ו/או הגבלות בתיק ההוצאה לפועל.
- ניתן להסכים על הוספת, גריעה ו/או החלפת ערב בערב.
- ניתן להסכים על “הפטר” ערב שהפך לחייב תוך תשלום חלקי של החוב.
חשוב לזכור: אין פתרון אחד המתאים לכולם. סוף מעשה במחשבה תחילה.
איחוד תיקים יזום בהוצאה לפועל
איחוד תיקים בהוצאה לפועל נועד לפתור מצב שבו לחייב מספר רב של תיקים הגורר אחריו הליכים יזומים מצד אותם גורמים והמאלץ את החייב להגיש בקשות ושאלונים רבים ואף להתייצב מפעם לפעם לחקירות יכולת בלשכות ההוצאה לפועל השונות.
האיחוד מאפשר ניהול הליכי הוצאה לפועל במסגרת מרוכזת אחת, פריסת כל החובות לכל הנושים בהוצאה לפועל (למעט חריגים כגון: מזונות ומימוש משכנתא), תוך עיכוב הליכים בכל התיקים הפרטניים הנכללים בתיק האיחוד וניהולם באמצעותו בלבד.
היתרון המרכזי בתיק האיחוד הנו הפסקת התמודדות אל מול נושים רבים והחלת החלטות רשם ההוצאה לפועל הלכה למעשה על כל התיקים הכלולים בתיק האיחוד, מצב דברים המייתר ניהול הליכים מורכב ויקר ולעיתים אף בלתי אפשרי.
הגשת בקשה לפתיחת תיק איחוד דומה במהותה לפריסת חוב בתיק פרטני, אולם כפופה להגבלות שיחולו על החייב עם פתיחת תיק האיחוד, לרבות: הגבלת חייב מוגבל באמצעים, הגבלה על יציאה מן הארץ והחזקת / חידוש דרכון.
חדלות פירעון ושיקום כלכלי
במידה והחייב איננו מסוגל לפרוע חובותיו באמצעות צו תשלומים, תיק איחוד או הסדר פרטני, על החייב לשקול פנייה להליך חדלות פירעון.
סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח – 2018, מגדיר מהו מצב של חדלות פירעון: “חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.”. כלומר, אם החייב אינו עומד בהתחייבויותיו במועד (המבחן התזרימי) או שהתחיבויותיו עולות על שווי נכסים (המבחן ההוני).
חשוב להכיר: חייב יכול לפנות להליכי חדלות פירעון גם אם לא נפתח כנגדו ולו תיק הוצאה לפועל אחד. אנו לא נמליץ לעשות זאת בכל מקרה וחשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון בטרם נקיטת כל פעולה.
הליך חדלות פירעון (או בשמו הקודם – פשיטת רגל) הנו הליך שתפקידו לשקם את החייב בפן הכלכלי תוך שמירה ואיזון בין זכויות הנושים לזכויותיו של החייב, אולם לא מדובר במילת קסם, אלא בהליך אינטנסיבי, שעם עמידת החייב בכל בתנאיו, צפוי החייב לקבל “צו הפטר” הפוטר את החייב מחובות שצבר עד למתן הצו.
לשם הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, ידרש החייב להצהיר על חובותיו באופן מפורט, להמציא מסמכים להוכחת הוצאותיו והכנסותיו לצד מצבת נכסיו וזכויותיו. בנוסף ידרש החייב לפרט את הנסיבות שהובילו ליצירת חובותיו בתצהיר ולשלם אגרה.
אם הגשת הבקשה “הופך” החייב ליחיד ובקשתו תעבור לבדיקת הממונה על הליכי חדלות פירעון אשר יאשר את הבקשה, ידחה אותה או ידרוש מסמכים נוספים בטרם יקבל החלטה בעניינו.
עם מתן הצו לפתיחת הליכים, יידרש היחיד לפעול בהתאם להוראות הצו, לרבות: תשלום ע”פ צו התשלומים העיתי שיקבע, להגיש דוחות (על הכנסות והוצאות) ובמקביל ימונה נאמן בהליך, אשר ירכז ויבחן את כל נתוני התיק.
לאחר כחודש מפתיחת ההליך, ידרש היחיד להמציא מסמכים נוספים לדרישת הנאמן ולהתייצב לחקירה כלכלית בפניו. בחקירה, יאמת הנאמן את הצהרות היחיד אל מול המסמכים והמידע שיתקבל מרשויות השונות בעניינו.
בחלוף כשנה, יגיש הנאמן דוח ממצאים בו יפרט על הוצאות, הכנסות ונכסי היחיד לצד התנהלותו בהליך והמלצה על תוכנית בפירעון או ביטול ההליך. ככלל, נכסי היחיד הניתנים למימוש ימומשו ותקבע ליחיד תוכנית פירעון בדמות של כ- 36 חודשים, במסגרת ישלם היחיד תשלום חודשי שיקבע.
עם עמידת היחיד בתוכנית הפירעון, צפוי היחיד לקבל צו הפטר.
ייצוג ע"י עו"ד
מי שהגיע עד לשורות אלו וודאי מבין שקצרה היריעה מלהכיל את כל הפיתרונות המשפטיים על גבי עמוד אחד. יחד עם זאת, הכרה אבסולוטית של הוראות החוק והכלים המשפטיים, לצד יצירתיות משפטית, מאפשרים שימוש דינמי ויעיל באותם כלים שהחוק מציע.
ישנה חשיבות יתרה בייצוג על ידי עורך דין שמתמחה בתחומי הוצאה לפועל וחדלות פירעון, בין אם בפשיטת רגל/חדלות פירעון, בין אם בפני ההוצאה לפועל ובין אם במשא ומתן למול נושה או עורך דין מטעמו, הן בשל פערי כוחות מכוח החוק והן בשל פערי ידע וניסיון.
משרדנו מתמחה בייצוג בהליכים אלו ומלווה את לקוחותיו באופן הדוק בכלל ההליכים הנלווים. אנחנו מייצגים חייבים בכלל הערכאות השיפוטיות, בהוצאה לפועל ובהליכי משא ומתן והסדרים למול זוכים ונושים, עד לקבלת הפטר, חתימה על הסדר למול הזוכה או גמר הטיפול בתיק ההוצאה לפועל.
© 2024 ליברגנט משה ושות’ – משרד עורכי דין. כל הזכויות שמורות.
המידע המופיע באתר זה מסופק למטרות הסברה בלבד, אין להתייחס אליו כאל ייעוץ משפטי בכל נושא שהוא ואין להסתמך עליו ככזה. ליברגנט משה ושות’ אינם נושאים באחריות כלשהי בקשר לכל ההשלכות האפשריות הנובעות משימוש במידע המופיע באתר זה. גישה למידע הכלול באתר זה לא תיחשב בשום פנים ואופן כיצירת יחסי עורך דין-לקוח בין ליברגנט משה ושות’ לבין כל גורם הניגש לאתר זה. פנייה באמצעות דואר אלקטרוני לכל עורך דין שפרטיו מצוינים באתר זה, או שליחת מידע ללא הסכמה מוקדמת של ליברגנט משה ושות’, לא תתפרש כיצירה אוטומטית של מערכת יחסי עורך-דין לקוח בין ליברגנט משה ושות’ לבין הצד השולח את הדואר האלקטרוני או המידע. החומר הכלול באתר זה נוצר על-ידי, ונשאר בבעלותם הבלעדית, של ליברגנט משה ושות’. אסור לשכפל, להעביר, לפרסם או להפיץ בכל דרך אחרת את המידע הכלול באתר זה, אלא אם התקבלה הסכמתם בכתב ומראש של ליברגנט משה ושות’. אתר זה עשוי להכיל קישורים לאתרי אינטרנט אחרים המופעלים על ידי צדדים שלישיים. ליברגנט משה ושות’ אינם נותנים חסות, מאשרים או תומכים בתוכן של כל אתר אינטרנט כאמור ואינם אחראים לתכנים המופיעים באתרים אלו.