ניתן ואף רצוי להתחיל טיפול בחובות בהקדם

רבים נוטים לפנות לייעוץ משפטי רק כאשר כבר נפתחו נגדם הליכים בהוצאה לפועל, אך האמת היא שהזמן הוא גורם מכריע בניהול חוב. ככל שמקדימים לטפל – כך גדל הסיכוי לצמצם את גובה החוב, למנוע הוצאות מיותרות ולחסוך עוגמת נפש.

למועד תחילת הטיפול יש השפעה קריטית הן על משך ההליכים והן על עלותם הכוללת, ולעיתים אף על האפשרות למנוע נקיטת צעדים כגון עיקולים, הגבלות או פגיעה באשראי. להלן פירוט השלבים האפשריים בהתפתחות חוב, ומה כדאי לעשות בכל שלב:

התקבל מכתב התראה

זהו השלב הראשון והחשוב ביותר לפעולה מהירה. מכתב ההתראה נשלח בדרך כלל על ידי עורך הדין של הזוכה (הנושה) ומטרתו לעודד את החייב להסדיר את החוב לפני נקיטת צעדים משפטיים.

מה אפשר לעשות:

• לא להתעלם מהמכתב. לפנות באופן מיידי לעורך דין המטפל בחובות כדי לבחון את הנסיבות והאפשרות לנהל משא ומתן ישיר להסדר חוב.
• לעיתים ניתן בשלב זה להגיע להסדר נוח של פריסת תשלומים או הפחתת ריבית מבלי לפתוח כלל בהליך משפטי.

השלכות של אי טיפול:

• סיכון לפתיחת הליך משפטי הכרוך בהוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לתובע, מה שעשוי להגדיל את החוב.
• לעיתים נשלח המכתב כתנאי מוקדם להגשת תביעה, ולכן תגובה במועד יכולה למנוע הליך שלם.

הוגש כתב תביעה

בשלב זה טענות התובע הפכות לסכסוך משפטי תוך עירוב בית המשפט ו/או ההוצאה לפועל, שם תתקבל הכרעה אם הנתבע אכן חייב את הסכום הנטען.

מה אפשר לעשות:

• לפנות לעורך דין בהקדם, לבדוק את עילת התביעה ואת הסכומים הנתבעים.
• ניתן להגיש כתב הגנה במועד הקבוע בחוק או לבקש הארכת מועד להגשתו.
• ניתן לנהל מו"מ גם בשלב זה ולהגיע לפשרה שתיחתם כפס"ד מוסכם על הצדדים תוך חיסכון בעלויות ואף קביעת מתווה לפירעון החוב בתשלומים, ככל שהתביעה מוצדקת.

השלכות של אי טיפול:

• אם לא מוגש כתב הגנה בזמן, בית המשפט יכול ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.
• החוב יתפח עקב הוספת הוצאות משפט, שכר טרחה וריבית פיגורים.

התקבל פסק דין

לאחר מתן פסק דין, החוב הפך לחוב פסוק — כלומר, ניתן לגבותו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל בחלוף פרק הזמן שהוגדר בגוף פסק הדין ו/או החוק.

מה אפשר לעשות:

• לבדוק את תוכן פסק הדין ואת הסכומים שנפסקו.
• אם קיימת עילה, ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, ערעור או ביטול פסק דין במסגרת הזמנים הקבועים בחוק.
• במקביל, כדאי לשקול ייזום משא ומתן עם הזוכה לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל, כדי לחסוך את עלויות שכר טרחה, אגרות והוצאות.

השלכות של אי טיפול:

• עם פתיחת תיק הוצאה לפועל, החוב יגדל בשל אגרות, הוצאות ושכר טרחה נוסף.
• ייתכן שיוטלו עיקולים מיידיים על חשבון הבנק, המשכורת ונכסים אחרים.

נפתח תיק הוצאה לפועל – התקבלה אזהרה

כאשר מתקבלת אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, זהו סימן שנפתח תיק ו יש פרק זמן קצוב לפעול לפני שיינקטו צעדים לגביית החוב.

מה כדאי לעשות:

• לפנות מיידית לעו"ד לצורך הגשת בקשה לצו תשלומים או בקשת איחוד תיקים, לפי העניין.
• ניתן גם להגיש התנגדות לביצוע שטר או בקשה לביטול פסק דין, אם קיימת עילה לכך.
• במקרים מסוימים, הגשת בקשה בזמן עוצרת את ההליכים עד למתן החלטה.

השלכות של אי טיפול:

• בחלוף ימי האזהרה, יתווסף שכר טרחה נוסף לשכר הטרחה שנפסק בפסק הדין.
• ייתכן שיוטלו עיקולים מיידיים על חשבון הבנק, המשכורת ונכסים אחרים (בליך המכונה "ביצוע בטרם מסירת אזהרה").

נפתח תיק הוצאה לפועל – בחלוף ימי האזהרה

בשלב זה החייב לא פעל במועד, ולכן הזוכה רשאי לבצע פעולות אכיפה כנגדו.

מה כדאי לעשות:

• יש לבדוק את מצב התיק ולהגיש בקשה לצו תשלומים, פתיחת תיק איחוד או בקשה לעיון מחדש בהחלטות שניתנו לבקשות הזוכה.
• אם ננקטו הליכים, ניתן לבקש את ביטולם או הקפאתם בתנאים.
• במקרים של חובות גבוהים או ריבוי תיקים – יש לשקול פתיחה בהליך הסדר חוב פרטני, קולקטיבי או חדלות פירעון.

השלכות של אי טיפול:

• החוב יגדל עקב הוספת שכר טרחה (בפעם השלישית), ריביות, והוצאות גבייה.
• ייתכן שיוטלו עיקולים על חשבון הבנק, משכורת ונכסים אחרים (נכסים, חסכונות וכד').
• החייב צפוי לעמוד בפני הגבלות: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בנק ישראל ואפילו בקשות מאסר במקרים של חוב מזונות.

חוב קיים ישן

כאשר מדובר בחוב ישן – לעיתים החייב כלל אינו מודע אליו, או שהתיק "התגלגל" בהוצאה לפועל במשך שנים ללא תוצאה אופרטיבית. לעיתים מדובר בתיק שלא בוצע בו מסירת אזהרה והחייב הגיש בקשה בהוצאה לפועל, "רק" ביקש דוח תיקים או שהחייב נדרש אליו נוכח שינוי במצבו הכלכלי, למשל קבלת סכום כסף גדול מירושה, תחילת עבודה קבועה וכד'.

מה כדאי לעשות:

• לבדוק את מועד פתיחת התיק ואת מצבו. ייתכן שקיימת עילת התנגדות לחוב או אפשרות לסגירת התיק בדרך אחרת.
• לעיתים ניתן להגיש בקשה להפחתת החוב בגין ריביות לא מוצדקות או שגויות.
• ניתן לבקש צו תשלומים או לפתוח תיק איחוד כאשר מדובר במספר תיקים.

השלכות של אי טיפול:

• הזוכה עשוי "להתעורר" ולהטיל לעיקולים פתאומיים.
• ריביות שנצברו במשך שנים עלולות להכפיל ואף לשלש את סכום החוב המקורי.

כאשר קיים צו תשלומים או תיק איחוד

במקרים בהם כבר נקבע צו תשלומים בתיק פרטני או שקיים תיק איחוד ,ניתן לפעול לפעול להתאמת צו התשלומים ליכולתו הכלכלית של החייב, לפעול להפחתת ריביות ואף להוביל לסגירת החוב מוקדם יותר תוך תשלום כולל נמוך יותר.

מה כדאי לעשות:

• בדיקות בתיקי הוצאה לפועל פרטניים, לרבות הסדרים פרטניים בתיקים בהם יש היענות של הזוכים ו/או ריביות גבוהות במיוחד.
• לבדוק האם החייב הוכר כחייב משלם – להפחתת ריבית בשוטף.
• לבדוק היתכנות להגשת בקשה להפחתת ריביות עבר.
• להגיש בקשה להפחתת צו התשלומים אם התשלום החודשי אינו ריאלי ויש חשש לחידוש הליכים או ביטול תיק איחוד נוכח אי עמידה בצו.
• להגיש בקשה להגדלת צו התשלומים – אם יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת ובמטרה לסיום מהיר של התיק וחיסכון בעלות הכוללת.
• במקרים של חובות כבדים או קריסה כלכלית, יש לבחון מעבר להליך חדלות פירעון לצורך קבלת הפטר.

השלכות של אי טיפול:

• אי עמידה בתשלומים עלולה להביא לביטול האיחוד או חידוש הליכי בתיק פרטני ולחזרה למצב של עיקולים בכל תיק בנפרד.
• צו תשלומים נמוך שאינו תואם את משטר הריביות החל על החוב עשוי לגרום להנצחת החוב ואם טפיחתו חרף תשלום חודשי קבוע.
• הזנחה מתמשכת עלולה לסגור בפני החייב את הדלת להסדרים מיטיבים.

פנייה להליך חדלות פירעון

גם כאשר חייב מצליח לעמוד בתשלומי חובותיו באופן שוטף, אין בכך בהכרח כדי לשלול את הצורך או התועלת בפנייה להליך חדלות פירעון. ישנם מצבים שבהם בחינה כלכלית-משפטית מעמיקה מעלה כי המשך תשלומים חיצוניים אינו פתרון בר קיימא, ואף עלול להביא לשחיקה כלכלית ממושכת ולפגיעה באיכות החיים.

1. אופק לפירעון חובות והפחתת הסיכון לחדלות פירעון בעתיד

במקרים שבהם מדובר בחובות משמעותיים, גובה התשלומים החודשיים נותר לרוב גבוה לאורך שנים רבות, מבלי שידוע מועד סופי לפירעון מלוא החוב. בכל התקופה הזו, קיים סיכון ממשי כי הכנסות התא המשפחתי יפגעו, מכל סיבה שהיא והחייב ימצא עצמו מתמודד, שוב, אל מול אי וודאות מוחלטת או שיאלץ לוותר על צרכים בסיסיים כמו תרופות לטובת תשלום חובותיו.

2. מצבת החובות אל מול תוכנית הפירעון

במסגרת הליך חדלות פירעון, נוצרת הפרדה ברורה בין סכום החובות בפועל לבין תוכנית הפירעון שתיקבע ליחיד. כך למשל, חייב שצבר חוב של 450,000 ₪ ל-10 נושים שונים עשוי לגלות שחלק מהנושים כלל לא הגישו תביעות חוב ואלו יגרעו ממצבת החובות של היחיד. תביעות חוב שכן הוגשו, לרוב אינן מאושרות במלואן והריבית השוטפת נדחית לסוף ולרוב אינה משולמת כלל בשל תוכנית פירעון נמוכה יותר ממצבת החובות.

תוכנית הפירעון נקבעת במנותק ממצבת החובות, ע"ס השתכרות וכושר השתכרות והיחיד ובני משפחתו. לא מעטים הם המקרים בהם חייב המשלם 3,500 ₪ בהסדר לשנים ארוכות ישלם "רק" 2,000 ₪ ו"רק" 48 חודשים – עד ההפטר.

2. צפי לירושה עתידית או קבלת נכסים

כאשר קיים אופק ממשי לקבלת ירושה, פיצוי או נכסים בעתיד, פנייה מוקדמת להליך חדלות פירעון עשויה להיות צעד אסטרטגי נכון. בשעה שהתשלומים ייקבעו לפי מצבו הנוכחי של החייב, נכסים עתידיים עשויים שלא להיכלל בקופת הנשייה – ולכן לא ישמשו לפירעון החובות. בכך ניתן למנוע מצב שבו החייב משלם במשך שנים, ולבסוף נדרש לפרוע את יתרת חובותיו בשל שינוי נסיבות כלכלי בלתי צפוי.

3. זכויות פנסיוניות ונכסים מוגנים:

חייבים המתקרבים לגיל פרישה נתקלים לא אחת במצב שבו זכויות פנסיוניות שהיו עד כה מוגנות הופכות נזילות, ובכך הם מסתכנים במימושם. פנייה מוקדמת להליך חדלות פירעון מאפשרת למנוע מצב שבו הזכויות הפנסיוניות הצבורות לטובת היחיד ימומשו לטובת הנושים.

4. הכנסות מקצבת נכות או גמלה מוגבלת:

כאשר כלל הכנסות החייב מקורם בקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה או קצבאות אחרות שאינן מאפשרות קיום סביר, ההליך מאפשר להתאים את גובה צו התשלומים למצבו האמיתי של החייב ועד כדי צו "0". החוק והפסיקה מכירים בכך שחייב שמתקיים מקצבאות סוציאליות זכאי להסדר מקל משמעותית, ולעיתים אף לפטור מתשלום חודשי כלל, כדי לאפשר לו קיום בכבוד לצד שיקום כלכלי.

בסופו של דבר, גם חייב "משלם" עשוי למצוא כי הליך חדלות פירעון מעניק לו יציבות, ודאות ואפשרות לחיים חדשים בפן הכלכלי והחברתי – במקום להמשיך במעגל תשלומים אינסופי.