שותפות רשומה ולא רשומה

שותפות רשומה או שותפות לא רשומה – מה ההבדל, ומה חשוב לדעת?

יזמים רבים בוחרים להתחיל פעילות עסקית במסגרת שותפות – בין אם מדובר בשני חברים שפותחים עסק קטן, ובין אם אנשי מקצוע שמאחדים משאבים. אך לא כולם מודעים להבחנה המשפטית החשובה בין שותפות רשומה לשותפות לא רשומה, ולהשלכות הנובעות מכך.

מהי שותפות לפי החוק?

המסגרת המשפטית לנושא מוסדרת בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה–1975. סעיף 1 לפקודה מגדיר "שותפות" כך:

“הקשר שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים.”

במילים פשוטות – די בשני אנשים המנהלים יחד עסק לשם רווח – כדי שהיחסים ביניהם ייחשבו לשותפות, גם בלי הסכם כתוב, ובלי רישום פורמלי.

שותפות לא רשומה – קיימת גם בלי כוונה

להבדיל מחברה, שדורשת רישום מסודר, שותפות נוצרת מעצם ההתנהגות של הצדדים. כך, גם אם השותפים מעולם לא הסדירו את הקשר ביניהם בכתב – ייתכן שבית המשפט יכיר בהם כשותפות, לפי מבחן ההתנהלות בפועל.

הדבר קיבל ביטוי בפסיקה לא אחת. כך למשל, ע"א 506/82 זוארץ נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון כי לצורך קיומה של שותפות אין צורך בהסכם פורמלי, אלא די בקיומם של מרכיבים מהותיים – ניהול עסק משותף, כוונה לרווחים, וחלוקת סיכונים.

שותפות רשומה – מה המשמעות?

כאשר מספר שותפים בוחרים לרשום את השותפות ברשם השותפויות – מדובר ב"שותפות רשומה". מדובר בהליך טכני, שכולל:

• מילוי טופס רישום שותפות.

• צירוף תעודות זהות/ח.פ.

• תשלום אגרה.

• בחירת שם לשותפות.

השותפות מקבלת מספר שותפות (בדומה לח.פ. של חברה), ולעיתים היא מחויבת בכך – למשל רואי חשבון, עורכי דין או שותפויות עם יותר מ-20 שותפים, לפי סעיף 4 לפקודה.

ההבדלים העיקריים בין שותפות רשומה ולא רשומה

הסכנה בשותפות לא מוסדרת

במקרים רבים, שותפויות שאינן מוסדרות בהסכם כתוב ולא נרשמות – מובילות לסכסוכים משפטיים. שאלות כמו מי השקיע מה? מי קיבל החלטות? איך מתחלקים הרווחים? הופכות למוקדי מחלוקת.

בתי המשפט נדרשו לכך לא אחת. כך למשל, ע"א 311/85 אפטה נ' אורן, נפסק כי בהיעדר הסכם ברור, יפורשו יחסי הצדדים לפי נסיבות המקרה, אך יש בכך סיכון רב וחוסר ודאות משפטית.

המלצה פרקטית – הסכם שותפות כתוב

בין אם מדובר בשותפות רשומה ובין אם לא – מומלץ לערוך הסכם שותפות מפורט, שיכלול בין היתר:

• מועד תחילת השותפות.

• אופן קבלת החלטות.

• מנגנון לחלוקת רווחים והפסדים.

• אופן פרישה של שותף.

• סעיף לבוררות או גישור במקרה של סכסוך.

לסיכום

הקמת שותפות בישראל אינה מחייבת רישום פורמלי, אך כל התקשרות עסקית בין שותפים – מחייבת הסדרה משפטית מוקפדת. שותפות שלא נרשמה ושאין לה הסכם כתוב עלולה להוביל לסיכונים מיותרים, חוסר ודאות וסכסוכים יקרים.

גם אם הקשר מבוסס על אמון אישי – חשוב להסדיר אותו משפטית, מראש.

שאלות נפוצות – שותפות

האם חובה לרשום שותפות בישראל?
כן. על פי סעיף 4 פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 "שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה; להוציא שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה".

בפועל, קיימים שיתופי פעולה רבים המווים שותפות לא רשומה.

כפי שצויין קודם לכן, שותפות נחשבת ככזו גם אם לא נרשמה – אך רישום מעניק יתרונות רבים, כולל מול רשויות המס והבנקים.

מה קורה אם שותף עוזב – האם השותפות מתבטלת?
לפי סעיף 42 לפקודה, פרישת שותף עשויה להביא לפירוק – אלא אם קיימת הוראה אחרת בהסכם השותפות.

האם ניתן להקים שותפות עם חברה כחברה–שותפה?
כן, אך יש לוודא שהדבר עומד בתנאי הפקודה, ובמקרים מסוימים נדרשת זהירות מהיבטי אחריות ומיסוי.